top of page
  • Writer's picturecharlie kesem

#3 Storytelling as Tradition & Listening

English below #3 מספרי סיפורים כמסורת והקשבה הפעם בעברית (תהיו נעימים לעולה חדשה 5 שנים) הרהורים לקראת ״מספרי סיפורים כרפואה: 10 שבועות של מסע חוויתי״, שמתחיל בינואר עוד פרטים פה או בפרטי:

היו היה פעם, לפני הרבה שנים… המילים האלה, כל כך ידועות, מוכרות, אהובות. המילים האלו מזמינות אותנו לשבת לרגע ולפתוח דלת ישנה לעולמות הדמיון, ולהיות מוזמנים. אולי זאת ביוגרפיה של מישהו, סיפור עם על אשת האופה או איזו אגדה על דרקונים, עכבישים ונסיכות… (אבל מה ההבדל באמת!?).

מכל הזוויות האלו - אנחנו עשויים מסיפורים. זה בדם שלנו. בעצמות שלנו. במוח ובלב שלנו. במשך אלפי שנים, בכל פינות העולם, אנחנו עוברים את כל מעברי החיים דרך סיפורים - מלידה למוות, משמחה לאבל - ואת כל הקשת שביניהם. אולי עוד מישהו גם חגג אתמול את היום הקצר - winter solstice, ששמו גם יול? איזה סיפורים ליוו אותכם בתקופה הכי חשוכה בשנה? * אבל מה המהות הכי חשובה לפי דעתי של אמנות מספרי הסיפורים….?


אולי זה נשמע פשוט, אבל האמת הכואבת שגיליתי, כשהתחלתי ללמוד מספרי סיפורים לפני כמעט 8 שנים - זה שלא באמת ידעתי איך להקשיב! כל הזמן חשבתי על מה אני הולכת להגיד או לעשות אחרי. לא הייתי נוכחת. ואז, למדתי לשתוק.

ו ל ש מ ו ע.

בין המילים, בתוך דממה והפאזה המקודשת, הדימויים המדומיינים פורחים, חודרים ומרפאים אותנו. ויותר מזה, ברגע שכל סיפור מסופר - עומדים מאוחרינו אבות אבותינו, וכל מה שסיפר סיפור לפנינו. מקשיבים. תומכים. כנראה צוחקים על השטויות שלנו * שאלות להתבוננות ~ מי, אני תוהה, הייתם מדמיינים עומד מאחוריכם - בתקופה הזאת בסיפור החיים שלכם? מה עוזר לכם באמת להקשיב?

עוד פרטים על מספרי סיפורים כמדיסין, מסע חוויתי של 10 שבועות פה או בפרטי:

#3 Storytelling as Tradition and Listening musings towards Storytelling as Medicine: 10 week Experiential Journey starting January,

Once upon a time, a long long time ago… These words, so well-known, familiar and loved. These words invite us to sit for a moment and open an old doorway into the worlds of imagination; and to be healed. It could be someone’s biography; a folk tale of the baker’s wife, or some fairy tale of dragons, spiders and princesses. (but what’s the difference really?)

From all of these perspectives - we are made of stories. It’s in our blood. Our bones. Our brain and heart. For thousands of years, from every corner of the world, we go through all of life’s transitions through stories - from birth to death, joy to grief - and all of the rainbow in between. Maybe somebody else also celebrated the longest night yesterday - Winter Solstice - also known as Yule? Which stories accompanied you in the darkest time of the year? * But what, in my humble opinion, is the most important essence in the art of storytelling….?


Maybe it sounds simple, but when studying storytelling almost 8 years ago, I discovered a painful truth - I didn’t really know how to listen! I was always thinking about what I’m going to do or say next, rather than really listen to a story. I was not present.

And then, I learned to shut up! And H E A R.

Between the words, within the silence and the sacred pause, the imagined images flourish, penetrate and heal us.

Even more than this, with every story that is told - there standing behind us are our ancestors and all who have told stories before us. Listening. Supporting. And probably laughing at all our nonsense! * Questions for contemplation ~ Who, I wonder, do you imagine standing behind you during this specific period in the story of your life? What helps you to really listen? To find out more about Storytelling as Medicine: 10 week Experiential Journey:

11 views0 comments


bottom of page